מחמוד דרוויש (1942-2008)

שלום למי שמבחין כמוני
בשכרון הנהרה, נהרת הפרפר
בחשכת המנהרה

שלום למי שחולק אתי בכוס
בדחיסות הלילה הגולש משני המושבים
שלום לך, צל הרפאים שלי

השלום: דבריו של הנוסע בתוך עצמו
לנוסע מעברו השני של המקום
השלום, יונים של שני זרים שחולקים
המיה אחרונה על סף התהום

השלום, געגועים בנפרד של שני אויבים
לפיהוק על רציף השיעמום
השלום, אנחת שני אוהבים רוחצים
באור הירח העמום

השלום, התנצלות החזק לפני
החלש ממנו בנשק, אך לא בטווח הראות
השלום, השתברות חרבות נוכח היופי
בטבע, שם הטל יכול לברזל בקלות

השלום, יום ביתי ונלבב
וקליל – צעד, שאינו אויב של אף אחד

השלום, רכבת מלכדת את נוסעיה השבים
או הולכים לתור את פירורי העד

השלום, הכרה פומבית באמת:
מה עשיתם בצל הרפאים של הנרצח?
השלום, ללכת לעבוד בגינה,
איפה ניטע את השתיל הרך?

השלום, לראות את המגנט של עיני השועל
המפתות תאווה של אשה מהססת
השלום, האוי התומך בצמרות
שיר אנדלוסי, בלב גיטרה שותתת

השלום, לקונן על נער שנקבה חור בלבו
גמת חן של אשה, לא פצצה ולא כדור
השלום, לשיר את מנגינת חייו באיבו
על מיתר השבלת השזור.