חלום משפחתי לבלוג המשפחתי: אני בחופשה בחו"ל במוזיאון עם כמה חברים וחברות מתמרה. ההורים מצטרפים עם יעל אחותי ואודיה אחייניתי. הם יוצאים לטיול מחוץ למוזיאון ואני נרדם. אני מתעורר כשמתחיל סיור במוזיאון אבל המשפחה כבר רוצה לעזוב. אני מבקש שיבדקו את התערוכות שמציגות לפני שמחליטים. אני ממהר להתעורר אבל בקושי רואה כי שמתי טיפות עיניים. אני לא מוצא את מברשת השיניים הצהובה, את משחת השיניים ההודית ואת סכין הגילוח הוורוד. לבקשת המדריכה במוזיאון אני מתחפש לאישה ומפחד שזה עושה בושות לאודיה, אבל היא דווקא רוצה להישאר. כבר לקחתי עבורם (המשפחה) שני מכשירים עם אוזניות. אני צוחק עם המדריכה שיש לי שני הורים ולכן אני צריך שתי אוזניות. אני לא מבין איך היא מבינה עברית כשאני שואל אותה "האו מני אחים ואחיות דו יו הב?”. היא לוקחת אותי באוטובוס לשירותים להשתין ובדרך אני רואה דרך החלון את אמא ויעל.
-
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
- ilana על לזכרה של ויסלבה שימבורסקה (1923-2012)
- קרולינה על ברוך רופא חולים
- עקיבא על לזכרה של ויסלבה שימבורסקה (1923-2012)
- יאיר ח. על לזכרה של ויסלבה שימבורסקה (1923-2012)
- אורי אילון על ברוך רופא חולים
ארכיון
קטגוריות
כלים
היום עבדתי עם יעל על עבודת התזה שלה.
היא אומרת שאני חייב להגיב כדי שתדע שהייתי פה.
שחיינו …
גלעד,
חנוך נם לו בנחת בקברו.