[...] אני חוזר הביתה אל השיגרה של לפתוח ולסיים כל יום בדברי הלל והכרת תודה – נדר שנדרתי בעקבות ביקורו האחרון של פטץ' אדאמס ("רעידת אדמה היא תזוזה של הגוף של כדור הארץ, התפרצות וולקנו זה ממש פלוץ!"). מייל מידידה אמריקאית שחיה בגדה המערבית שואל אותי: איך ספ הולצר יכול לעזור לפלסטינים שאין להם גישה למים? היא מהדהדת שאלה שמלווה אותי מאז בא לבקר אותי כאן חברי הטוב (שביקש לשמור על עילום שם ופרטים מזהים למרות שביקורו נגע בלב הניסיון של הבלוג הזה, או של חיי, לגשר בין העולמות): במה תמרה עוזרת לפליט הסודני שיושב בכלא הישראלי. אני זוכר את ההתחייבות שלי לעצמי – לא להיענות לכיבוי שריפות מקומיות ולהישאר מחוייב לחזון כולל של פתרון שלם וגלובלי מתוך הכרה שהבעיה היא גלובלית ולא מקומית. ועדיין – משהו מדגדג בי לרוץ ולהגן בגופי הקטן על הסדוני או הפלסטיני או התרנגולת. אולי זה דווקא האגו שנהנה מתשומת הלב של השוטרים, החיילים והתקשורת. אולי זה ההרגל. אולי זה עומס המשימה – לעשות משהו שטרם נעשה על כדור הארץ ולכן להתמודד עם העדר מודל לחיקוי. העדר מודל לחיקוי זה תמצית האנרכיזם, לא? [...]

וואו מעניין יש לכם עוד משהו על פלוצים ?

שיר שפאטץ אדמס לחש על אוזני:

Wild Geese
by Mary Oliver

You do not have to be good.
You do not have to walk on your knees
for a hundred miles through the desert repenting.
You only have to let the soft animal of your body
love what it loves.
Tell me about despair, yours, and I will tell you mine.
Meanwhile the world goes on.
Meanwhile the sun and the clear pebbles of the rain
are moving across the landscapes,
over the prairies and the deep trees,
the mountains and the rivers.
Meanwhile the wild geese, high in the clean blue air,
are heading home again.
Whoever you are, no matter how lonely,
the world offers itself to your imagination,
calls to you like the wild geese, harsh and exciting —
over and over announcing your place
in the family of things.

אוזי בר / מרי אוליבר

אֵינֵךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת טוֹבָה.
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָלֶכֶת עַל בִּרְכַּיִךְ
מֵאָה מִילִין בַּמִּדְבָּר, מִתְחָרֶטֶת.
אַתְּ רַק צְרִיכָה לָתֵת לַחַיָּה הָרַכָּה שֶׁל גּוּפֵךְ
לֶאֱהֹב מַה שֶּׁהִיא אוֹהֶבֶת.
סַפְּרִי לִי עַל יֵאוּשֵׁךְ, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ עַל שֶלִי
בֵּינְתַיִם הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים.
בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ וַחֲלוּקֵי הַגֶּשֶׁם הַצַחִים
נָעִים לְאֹרֶךְ הַנּוֹפִים,
מֵעַל הַמִּישׁוֹרִים וְהָעֵצִים הָעֲמֻקִּים,
הֶהָרִים וְהַנְּהָרוֹת.
בֵּינְתַיִם אַוְזֵי הַבָּר, גָּבוֹהָ בָּאֲוִיר הַכָּחֹל הַנָּקִי
חוֹזְרִים שׁוּב הַבַּיְתָה.
מִי שֶׁלֹּא תִּהְיִי, לֹא חָשׁוּב כַּמָּה בּוֹדֵדָה
הָעוֹלָם מַצִּיעַ עַצְמוֹ לְדִמְיוֹנֵךְ,
קוֹרֵא לָךְ כְּמוֹ אַוְזֵי הַבָּר, צוֹרְמָנִי וְנִלְהָב -
מוֹדִיעַ עַל מְקוֹמֵךְ שׁוּב וָשוּב,
בְּמִשְפַּחַת הַדְּבָרִים.

אריאנה אהובה. מורתי היקרה. שאלה קצת גדולה עלי. מתחילים מלהבין מה בנו מלידה ומה בנו מהחברה. אחר כך באה מודעות מתמדת שמושכת את ההבנה הזו לאורך כמה שיותר זמן ועומק מחשבתנו. אחר כך בא הרצון לשינוי, ואחר כך באה ההחלטה. בלי החלטה אין כלום, ועם החלטה – הכל אפשרי. ואחר כך – לכל אחת דרך משלה אני מאמין. זה בקצרה הוראות אוריגמי ללידה מחדש.

אורי אהוב לב מופלא שכמוך

אתה גורם לי לרצות להיוולד מחדש
אני לא בטוחה שאני יודעת איך עושים את זה

איך היית ממליץ להתחיל?

חיבוק חזק
מלב חם

נהדר, כיף ששלחת קישור. תמיד שמחה להכנס לפה ולקרוא עוד קצת ממך. דמעות של התרגשות עלו בעיני פה ושם. באמת כמה מבוזבזים הם הימים הלא מאושרים! תודה, הזכרת לי.:)

וואו! היה שווה לחזור.

אורי היקר,

היה שווה לחכות.

ברכות רבות.

איזו התחייבות מדהימה, בהצלחה!

"מהיום – לא אבזבז יום אחד על להיות לא מאושר"

אנסה לעזור ככל יכולתי.
שבוע הבא אבקר בדואר ואשלח חבילה.