[...] לאתר המצויין "הכל שקרים" ומגלה ראיון ראשון עם ידידי טריסטאן. אני פותח את הלינק ומקשיב לאדם האינטיליגנט הזה ומתבונן [...]

אחרי הסיפור עם העין של מתן בבלעין לפני כמה שנים כתבתי משהו קצר וטוב שהייתי רוצה מאוד להראות לך, אם רק אצליח להניח עליו את ידי.
למרות שמעולם לא הייתי בבילעין, כל ירי על מפגינים נוגע בי בנקודות רגישות וכואבות, גם כי אני מכירה כלכך רבים מהם באופן אישי, וגם בגלל שזה מאפשר לראות באופן חשוף כמה המלחמה והאלימות כאן הן חסרות שליטה וחסרות גבולות, עד כדי כך שאחי הקטן פוגש את מי שהיה החבר הכי טוב שלו בכתה א' – זה במדים וזה מפגין – והם לא יכולים להסתכל זה לזה בעיניים.
מסוג הדברים שאני לא מבינה איך אדם "ציוני טוב מן השורה" לא יוצא מדעתו רק מלראות אותם קורים. מצד שני, אחרי המתקפה האחרונה על פרופיל חדש, כבר הבנתי שאני והציוני הטוב מן השורה כנראה ממש לא נמצאים באותה שורה, למרות מתינותי כלפי-חוץ.
ואני איתך בעניין האלטרנטיבה. בלי שום "יסטית" בסוף, רצוי. פשוט משהו שמתקבל על הדעת, כלומר על הדעת ש ל י , לא כמו הטירוף הזה שבחוץ.

"יצירת האלטרנטיבה שלי לא מתבטאת רק בשלילת הקיים"

אז תראה (תכתוב) את זה.
אתה כותב בלשון שלילה כמעט תמיד – תקרא שוב את מה שכתבת. אתה ממעט לכתוב בלשון חיוב. אתה יורד על חוסר הנורמליות שבחיים בישראל. תסביר למה החיים שלך נורמאליים ללא השוואות. הכוח של זה יהיה גדול יותר (לדעתי).
כנראה בגלל שאתה חי את זה וזה נראה לך מובן מאליו.
זה לא.

ל' זה יותר קצר לכתוב מאשר י ש ע י ה ו ל י ב ו ב י ץ

גלעד -
יצירת האלטרנטיבה שלי לא מתבטאת רק בשלילת הקיים! ראשית כל, אני מנסה לחיות את האלטרנטיבה, להחיות את האוטופיה בחיים שלי: אורח חיים בר קיימא מבחינה אקולוגית, דפוסים חברתיים חדשים שמאפשרים ביטוי של אמת, תרבות שאיננה תלויית לאום, מערכת חיים מורכבת שהיא עצמאית ככל האפשר מתרבות הצריכה או התעמולה הקפיטליסטית, שיטות ריפוי טבעיות לגוף ולנשמה… בכל מקרה מסכים לגבי חשיבות שמירת החזון גבוה ציטתי לא מזמן את איינשטיין שאמר שלא ניתן להתגבר על הבעיות שלנו בהווה בעזרת הכלים שהיו לנו כשיצרנו אותן. זה נכון גם לגבי האמירה שהחזון גבוה, רחוק או גדול מידי… בהעדר הכלים שיהיו לנו בעתיד – לא ניתן באמת לומר זאת.

ומדוע ישעיהו ליבוביץ צומצם לכדי ל'?
החבילה תגיע אי"ה מחר. אני מחכה לדוור…

אנה -
תיקנתי. תודה.

תחת המילים 'כתבה באתר של “הארץ”' מסתתר קישור לסרטון שמראה את רצח פיל בבילעין.
אשמח אם תתקן את זה

תודה יוסי על התיקון המדוייק הזה. אולי כאן המקום להתוודות שקראתי את הכותרת של המאמר ב"הארץ": "לפני חודש וחצי נפצע קשה מפגין אמריקאי מרימון גז בכפר נעלין. בשבוע שעבר זה הסתיים במוות".
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1080501.html?more=1
וחשבתי בטעות שטריסטן מת כי "זה הסתיים במוות". ובכיתי. וכעסתי. וכתבתי פוסט עליו. ורק אחרי שהספדתי אותו התפניתי לקרוא שבעצם מפגין אחר מת ואילו הוא חי ומזיז את ידו ובהכרה. ורווח לי. אבל גם כאב שוב, על המוות של התאים בגופו. על המוות של חלק מהחלומות שלו. ושיניתי את מה שכתבתי אבל לא שיניתי מספיק. והלוואי שיפגין והלוואי שיתופף והלוואי שיעשה אהבה. אמן.

"גם על עיוורונו של טריסטאן עצמו. שלא פחד למות. שלא יפגין עוד, שלא יתופף עם חבורת הסמבה, שלא יעשה עוד אהבה."

חשבתי שתשמח לדעת שנכון לשבוע שעבר לפחות (אז היתה הפעם האחרונה שהתעדכנתי בבית-החולים מהורותיו של טריסטן) טריסטן לא מוגדר בסכנת חיים, ואני משערת שכן ירצה להפגין, ובודאי לעשות אהבה, אחרי תהליך השיקום שלו שאמור להתחיל בקרוב. ככל הנראה הוא יהיה נכה, אולי אפילו קשה, אבל נכים כן עושות אהבה ומפגינות, ואם חבורת הסמבה תיקח בחשבון גם גופים של אנשות נכים אז הוא יוכל גם לתופף איתם בכלים שיתאימו לו.

בקריאה נוספת אני חושב שהייתי תמציתי ולא מובן אז אני ארחיב:
קריאה לאלטרנטיבה כפי שהיא מצטיירת מהפוסט האחרון שלך היא שלילת הקיים.
לדעתי זה לא מספיק.
צריך לצייר את החזון.
לטעמי הוא יכול להיות אוטופי (כדוגמת החזון של ל' שקרא למדינת הלכה, החזון של גנדי של הודו עצמאית או החזון הציוני ששאף לשלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל).
הדוגמאות לעיל מראות שלפעמים אוטופיות יכולות להפוך למציאות.
לאחר שציירנו את החזון, צריך לחשוב על האמצעים להגיע אליו. חזון ללא יכולת ביצוע אינו חזון מספק.לעומת זאת לא צריך להוריד את רמת החזון לרמת יכולת הביצוע. להיפך, צריך להעלות את רמת הביצוע כדי שתתאים לחזון ואם זה אומר לרכוש כישורים שאין לנו, אז צריך לרכוש אותם.
ושוב,
בהצלחה.
מי ייתן וכל הברואים יגיעו לאושר המושלם.

"ותפקידי בעולם הוא ליצור אלטרנטיבה"
גם ל' רצה ליצור אלטרנטיבה.
בזה אתה ממשיכו.
מאחר והאלטרנטיבה לא קיימת, חשוב תמיד מהי. אתה צריך לראות אותה יום יום בחזונך.
בהצלחה.