‫תגובות לפוסט: "אהבתיה"‬

‫מאת: אורי אילון‬

‫אורי אילון‬ — Tue, 26 May 2009 06:07:16 +0000

חבילה מושלמת הגיעה לכאן אתמול.
פתחתי והתרגשתי עד דמעות
מהמכתבים המקסימים של האחיינים שלי ומצרור עיצות חשובות לחיים מאושרים יותר
מהטחינה השלמה, מהעוגיות תוצרת בית, מהאגוזים המשובחים, מהחלווה והזעתר האסליים
הללויה!
אין כמו אח שלי!!
תודה לך אחי הטוב ביותר.

‫מאת: אורי אילון‬

‫אורי אילון‬ — Sat, 23 May 2009 05:33:52 +0000

דיוקן אימי על הפסנתר
ידע ימים יפים יותר
וגם ימים יותר קשים
באלף תשע מאות שלושים בקיץ
דיוקן אימי מונף אל השמיים
עוקב אחר ציפור בלתי נראית

ובאין קמע לי או נר
דיוקן אימי עלי שומר
הוא מגבוה כמו מקשיב
ואת המנגינה מכתיב אלי

דיוקן אימי מונף אל השמיים
שומע הללויה כל העת
כמו מתוך אגם רחוק, אגם שקט

קורה שלפעמים נורא עצוב לי
קורה שלפעמים יש יום אפור
קורה ששום דבר כבר לא חשוב לי
לא הללויה לא שמיים לא ציפור

דיוקן על הפסנתר
חידות וחלומות פותר
גם בימים ללא חמדה
ימי סגריר, ימי רפיון ידייםן

דיוקן אימי מונף אל השמיים
חותר אל איזה אופק לא נודע
אומר שמחה, אומר חיים, אומר תודה

קורה שלפעמים נורא עצוב לי
קורה שלפעמים יש יום אפור
קורה ששום דבר כבר לא חשוב לי
לא הללויה לא שמיים לא ציפור

אבל כמו אל הרפתקה
אל איזו דרך רחוקה
שמחכה ומחכה
והפתעות יש בחיקה עדיין

דיוקון אימי מונף אל השמיים
מלא אפשרויות מלא תקווה
אל העתיד האין סופי שטרם בא

(נעמי שמר)

‫מאת: אורי אילון‬

‫אורי אילון‬ — Mon, 18 May 2009 21:00:35 +0000

והייתם קדושים לי.
תודה אמה על ברכת האהבה ועל הקירבה במילים ובסגנון ובנשמה. מזמין אותך לציור משותף כמו אז.
ותודה על התזכורת שגם לאמא נשפך. בכלל שכחתי.
תודה גלעד, תודה על החבילה – על נדיבותה ועיקשותה להשתפר ולהיטיב. תודה על התזכורת שאין כמו…
אין כמו גלעד. פתאום חשבתי שכבר הגיע הזמן לפאנזין חדש, אולי לכבוד יום הולדת 30 או הולדת האבהות שלי, ושבא לי לראיין בו אותך גלעד אם תסכים.
ותודה על החלום של עדו שהרעיד אותי ואת אבא כאן בחדר במלון על רקע גלים שבאים ונסוגים.
ותודה גם ליעל האהובה שאולי רחוקה מאינטרנט אבל קרובה כל כך אל הלב עכשיו.

הרתיעה שלי איננה מהיהדות (כלל!) כי אם מהקורבניות של "בכל דור ודור…" והגבריות הזקנה והמענישה של דמות האל. באוטובוס בדרכים האיטלקיות היפות אני מתענג על הספר החדש: "חסד חילוני" של דנה פריבך-חפץ שיש בו בכדי לגשר בין שני העולמות בהם אני חי: בין הפוליטי לרוחני, בין החסד האלוהי של היהדות לחסד האינדיבידואלי של הבודהיזם, בין האנרכיזם האתיאיסטי ל"גרייס" של תמרה. מבטיח לכתוב ולנסות להעמיק בקרוב.

‫מאת: גלעד‬

‫גלעד‬ — Sun, 17 May 2009 08:32:36 +0000

שלום אחי.
מחר תצא חבילה חדשה ומשודרגת.
אני מקווה שהלקחים הופנמו.
ודווקא כן כתבת לי שאין כמו אמא.
ואני מבין ומקבל.
אבל תזכור גם שאין כמו _____
ותשים את כל מי שאתה מכיר במקום הריק.

לאחותי (איך הקדמת אותי?)
1. אין עגמת נפש כי עשיתי הכי טוב שיכולתי ועכשיו אני יכול יותר טוב, ועושה.
2. "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". האהבה האמורה כאן היא האמונה.
הפסוק האדיר הזה של תורה שבכתב קיבל את פירושו האותנטי ע"י הדמות הגדולה ביותר בעולמה של התורה שבעל פה – ר' עקיבא – שאמר: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך – אפילו נוטל את נפשך".
וכדאי מאד לקרוא כאן על פירוש מורחב של הפסוק הזה מפי מורי ורבי י.ל:
http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=27

‫מאת: אמה שם-בה‬

‫אמה שם-בה‬ — Sat, 16 May 2009 19:47:33 +0000

ברכת אהבה במקום הזה.
ועל שזכיתי לאהוב אותך אורי. תודה.
באלבום הברכות לאבא היה מפתיע לגלות שסגנונות הכתיבה שלנו דומים.
ושהברכה התחילה באותן המילים.

תזכורת – גם הטחינה בחבילה של אמא נשפכה, ולאמא היה כל כך קשה להתגבר על האכזבה.
על עוגמת הנפש.
לגלעד יהיה יותר קל נדמה לי.

והערה לאחד הפוסטים האחרונים, עם הרטיעה שעלתה בליל הסדר מול היהדות.
הייתי מציעה לבדוק מחדש את השיחה הזאת בין היהדות והבודהיזם בתוכך.
אשמח לעזור לשיחה הזאת להתרחש ולהעמיק.

ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.