‫תגובות לפוסט: "המלך הוא ערום"‬

‫מאת: ינון‬

‫ינון‬ — Sat, 26 Dec 2009 11:31:13 +0000

אני עם נטע!
פוסטיך יחסרו לי מאוד…

‫מאת: י‬

‫י‬ — Fri, 25 Dec 2009 23:28:06 +0000

"אבד גם הערך המוסרי של החברות הקלאסית, המחויבות למידה הטובה ולשיפור הדדי. הפסקנו להאמין שתכליתו העליונה של החבר היא לקרב אותנו לטוב באמצעות ייעוץ מוסרי ותיקון. במקום זאת, אנחנו מקיימים חברויות לא שיפוטיות של קבלה ללא תנאי ותמיכה – חברויות "טיפוליות", כפי שכינה אותן בלעג הסוציולוג רוברט נ. בלה. נדמה שאנחנו מאוד שבריריים עתה. חברה ממלאת את תפקידה, לדעתנו, בכך שהיא בוחרת בצד שלנו – נותנת תוקף לרגשות שלנו, תומכת בבחירות שלנו, עוזרת לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו. אנחנו מספרים שקרים לבנים, מתרצים לעצמנו טעויות של חברים, עושים ככל יכולתנו כדי לייצב את הסירה. אנחנו אנשים עסוקים; אנחנו רוצים שהחברויות שלנו יהיו מהנות ונטולות חיכוכים".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3375463,00.html

מתוך מאמר מרתק של וויליאם דרסיוויץ על: למה הטכנולוגיה שמאפשרת לנו להיות חברים של כולם בעצם משאירה אותנו לבד, ולמה פייסבוק, טוויטר והודעות SMS מותירים אותנו עם אשליה של קשר, לא עם קשר ממשי.

‫מאת: עומר‬

‫עומר‬ — Thu, 24 Dec 2009 22:22:16 +0000

משמח מאוד לשמוע, למרות שתחסר לי קריאתך השוטפת.
אין כמו להתכסות ולהתכנס עם בוא החורף…

‫מאת: אלה‬

‫אלה‬ — Thu, 24 Dec 2009 11:18:25 +0000

אתגעגע.

וביתר דיוק
הייתי בסלון, מצאתי את הפנזין החדש, קראתי וגיליתי שכבר מתגעגעת

‫מאת: ברלינאי קטן‬

‫ברלינאי קטן‬ — Tue, 15 Dec 2009 16:43:50 +0000

אני חושב שהחלטת נכון. אבל מי שואל אותי…

נשיקות מהקור

‫מאת: נטע‬

‫נטע‬ — Mon, 14 Dec 2009 20:02:06 +0000

אני בדרך כלל כותבת לך תגובות אישיות , אבל כיוון שגם אני חוטאת בדרמטיות קלה, ועצוב לי וחבל לי, רציתי להגיד את זה בקול רם. יודעת שלפעמים אתה קשה, וקל לי לדבר כי איכשהו חסת עליי ועל פרטיותי בבלוג שלך, אבל גם אם מורידים את הקטעים הפולשים לפרטיותם של האחרים בבלוגים האהובים שלך – נשאר כל כך הרבה. וזה יחסר. מקווה שזה זמני. שזה יהיה כמו הופעת הפרידה הסופית בהחלט של אביב גפן אליה הלכתי בהתרגשות בכיתה ט' ובדרמטיות רבה, אי שם בשנת 1994 כמדומני. כשקראתי את הבלוג הזה חשבתי על כך שחלק מלהיות חבר/ה שלך זה ללמוד לחיות עם השינויים.

וגם זה מאתגר, כתמיד.

אוהבת

‫מאת: מוטי‬

‫מוטי‬ — Mon, 14 Dec 2009 19:22:06 +0000

לא לא לא מסכימים…
גם לנו מגיע לזכות באור ….
כמה קשה להיפרד ממשהו ומישהו שמעורר אותי לעוד ועוד נקודות מבט…
שולח קרן של אור…
אורי יקר ואהוב…..
מודה לך על מי ועל מה שאתה עבורי ועבור היקום כולו…

אולי …לפעמיים…משהו…קצת מילה פה ושם..
באהבה

‫מאת: גלעד‬

‫גלעד‬ — Sun, 13 Dec 2009 15:50:56 +0000

כתבת:
"זה זמן לחשבון נפש, לקראת החורף הקר זה זמן להתכנס פנימה, לסרב לאורחים המבקשים לבוא לביקור ולהעמיק את ההתבוננות במי ובמה שנשאר."

ככל שנעמיק פנימה, יבואו לבקר אורחים שלא ציפינו להם. חלקם נעימים וחלקם פחות.
בהצלחה,
אחיך (הטוב ביותר)