עוד שבועיים הילד בן 31. הילד מעוניין בתשומת לב שתגשר בין העולמות. הילד רוצה לשבור את המבנה הדואלי של הבלוג: הוא מתחבט וכותב והם קוראים ופאסיביים. הילד מאס באי-מיילים והוא רוצה לקבל מכתב עם בול מידיו של הדוור של תמרה. ובמכתב יהיו מילים מחבר נאמן או קורא אלמוני, אולי תמונה מעלה נשכחות ואולי ציור משובב נפש. הלוואי. הילד גם ישמח להיות מופתע מחבילות שבהן זעתר או טחינה (עטופה בשתי שקיות) או חלווה או אגוזים (מכל הסוגים) או ספר מומלץ בעברית (לא פרוזה, רק עיון) או אולי די.וי.די של סרט שאסור לו להחמיץ (עדיף עם סוף טוב). הילד גם רוצה מה שנקרא אם פי 3 ישן כדי לגבור על רעש מנוע המטוס (אולי ממישהו שרכש אייפוד חדש והטמין את הישן במגירה). הילד ישמח כל-כך לקבל תרגום לעברית של שיר של הרמן הסה – "מדרגות" או "שלבים" (שלושה תרגומים לאנגלית מצ"ב למטה בתגובות) – אולי למישהו יש על המדף או אולי יהיה בספרייה ויואיל להעתיק ולשלוח במטותא. ואולי גם המלצות למה כדאי לעשות בבלגיה או את מי לפגוש שם בסוף אוגוסט. כי הילד יחגוג את יום הולדתו שמח בחלקו, כי שפר עליו גורלו, ויסיים את תפקידו כמפיק הסאמר יוניברסיטי, וימכור תירס בבום פסטיבל, ויבקר בקהילה צעירה בצפון בלגיה, ויגיע אי"ה לארץ הקודש לעמוד על דוכן הנאשמים במשפט ישן, ולרקוד על רחבת הריקודים בחתונה של הבת-דודה ולנוח בסיני ולטייל עם המשפחה ולהתחבר לחברים הישנים ולהתחיל שנה חדשה. ואם תקרוס כבר המערכת הכלכלית אני מוותר על הווקמן הדיגיטלי (מחשבים/בטריות?) או אם תפסקנה תנועת המטוסים אבוא אולי באונייה רק בסוכות. אלוהי המתנות והפרחים, הלוואי שזה או משהו טוב מזה יקרה. אמן.
Healing Biotope – Tamera
Uri Ayalon
Monte do Cerro
7630 Colos
PORTUGAL
As every blossom wilts and every youth yield to age
blooms every step of life, and every wisdom and every virtue
in its time and shall not last.
At every step in life must the heart
be prepared for loss and new beginnings,
with courage and without sorrow
in others, to offer new attachments/bonds.
And in every beginning there is a magic,
that protects us and helps us to live.
We should cheerfully stride from place to place
without attachment to any one or nation.
The world's spirit shall not make us captive,
but will lift us from step to step, onwards.
Scarcely as we are come into life
and are finally at home, then threatens loss of vigor.
Only those who are ready to depart and travel,
may be comfortable with this.
It will perhaps that the hour of our death
will show us yet new possibilities.
Life's call shall not end.
Therefore, my heart, grasp both the farewell and with it be well.
Steps
As every blossom fades
and all youth sinks into old age,
so every life’s design, each flower of wisdom,
attains its prime and cannot last forever.
The heart must submit itself courageously
to life’s call without a hint of grief,
A magic dwells in each beginning,
protecting us, telling us how to live.
High purposed we shall traverse realm on realm,
cleaving to none as to a home,
the world of spirit wishes not to fetter us
but raise us higher, step by step.
Scarce in some safe accustomed sphere of life
have we establish a house, then we grow lax;
only he who is ready to journey forth
can throw old habits off.
Maybe death’s hour too will send us out new-born
towards undreamed-lands,
maybe life’s call to us will never find an end
Courage my heart, take leave and fare thee well.
Steps
Like ev’ry flower wilts, like youth is fading
and turns to age, so also one’s achieving:
Each virtue and each wisdom needs parading
in one’s own time, and must not last forever.
The heart must be, at each new call for leaving,
prepared to part and start without the tragic,
without the grief – with courage to endeavor
a novel bond, a disparate connection:
for each beginning bears a special magic
that nurtures living and bestows protection.
We’ll walk from space to space in glad progression
and should not cling to one as homestead for us.
The cosmic spirit will not bind nor bore us;
it lifts and widens us in ev’ry session:
for hardly set in one of life’s expanses
we make it home, and apathy commences.
But only he, who travels and takes chances,
can break the habits’ paralyzing stances.
It even may be that the last of hours
will make us once again a youthful lover:
The call of life to us forever flowers…
Anon, my heart! Do part and do recover!
תתחדש על הפורמט החדש
תודה תודה. אני מתחיל להתרגל לבגד החדש… למעשה אני מתאושש מניתוח להשתלת לב חדש. שנתחדש!
או, חזר הבלוג
מצרף את הברכה שלי, שגם אחרים יבורכו בך-
שלום אהוב
ברכה ליום הולדתו של זה
שמתחדש כל יום מחדש
ופותח את עינו בברכת מודה אני
ברכות לזה שמעיז ללכת לקצוות
ולחקור את נפשו וגופו , את סביבתו ועולמו
לזה שנושא בגאון את הליכתו הזאת
ברכות לזה שבועט (או בעט) ושבר וכעס
ואחר כך נרגע וריכך וליטף וחמל
וידע עמוקות שמהפכות עמוקות יבואו מתוך אהבה
ברכות מקרב הלב לשותף וחבר שעושה
באומץ דרך עבור אחרים (לא במקומם אלא איתם) ונותן
את התחושה גם מרחוק שאנחנו שותפים
ברכות רבות וזר שושנים – גם קצת עם קוצים
להזכיר שיש גם כאב בעולם הזה- לאיש יקר
שזורע זרעים של שלום ונותן לי תקווה שהחיים
יכולים וצריכים לגלות את היופי הטמון בהם
ברכות לזה שהוא ילד בתוכו ויש ילד לצידו משלו
שלא שוכח להנות, ליצור, לצחוק, לשתוק
שמזכיר לעצמו ולאלה מסביבו לשאול שאלות
שלא משאיר רגע דל
שמאתגר ברמות על
לזה שמבקש כל כך יפה מתנות "אחרות" ו
מוציא אותי אל החוצות , לספריות המקומיות
לחפש שיר אחד של הרמן הסה , שלבים או מדרגות
שתהיה בריא, מאושר ואמיץ כתמיד ויותר
אז את השיר מתורגם לעברית לא מצאתי
אבל אולי בעצמי אתרגם אותו בהמשך
עוד אתגר! תזכורת! ומתנה ! שאתה נותן ביום הולדתך
שתזכה
לשנה נוספת מהבריאה הגדולה
לממש
למשמש
לשאול ולתת גם קצת תשובות
להסיר קליפות
לנער חוצנים
להתיר נדרים
לבחור בחיים
שוב
ושוב
אוהב
דורון