לקראת הסאמר יוניברסיטי
מי סופר? (אלוהים שלי)
ביום הולדתי ה- 31 הדוור הגיע ללא בשורה
ארבעה ימים מאוחר יותר הגיעו שלושה מכתבים מאהובים
בציפייה ובהודייה על כל אלה
שלך באהבת אמת,
א.
41 מעלות בצל
האגו שלי מתאדה
לכי תשאלי את הכוכבים
עם מי לעשות אהבה הלילה
גחלילית ירקנית זרחנית
מאירה דרכה הללויה
אתה הקוץ הכי יפה שראיתי בחיי
אני אדם מאושר בשל תאנה בשלה
ובשל שהיתה לי אמא טובה
המוות כמורה לחיים (שם-בה)
כמו לקוטג'
גם לי יש תאריך תפוגה
אינני רוצה להחמיץ
מזל טוב.
עם או בלי הדוור.
בימים אלה אני קורא את הביוגרפיה של יונה וולך של יגאל סרנה
מדהים כמה גבולות האשה הזאת חצתה וכמה נסיונות לגעת עמוק
במהות הקיום האנושי. מאיפה זה בא? אני שואל את עצמי וככה…
כל כך כואב. כל כך קשה. הרבה פעמים עם המון סקרנות אבל בלי
שמחה של ממש. זה אותו דור פגוע מאד? זה המודלים ההוריים?
אין אבא? כמיהה לאב? אמא קונפורמית שלא מסוגלת לראות את
הייחודי בביתה. את נשמתה? האם זאת החברה הישראלית שלא
הייתה (והיום?) מוכנה ובשלה להכיל חוקרת רדיקלית שמערערת על
מוסכמות וערכים?
מעניין לדמיין את יונה וולך בתמרה. איך היית חוקרת את עצמה ואת העולם?
אומרים לנו שיש סקס אחר ? …