"אדם נופל מגובה של עצמו" – הזכיר לי שיר של דליה רביקוביץ שהוקדש אם זכרוני אינו מטעה אותי לאנטואן דה סנט אכזפרי שכתב את "הנסיך הקטן" ומת כנראה במטוס שהטיס שנפל לאוקיינוס:

אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו.
אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,
ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.
אלוהים אינו מוחה את דמו,
כי הדם אינו הנפש.
אלוהים אינו מפנק את איבריו,
כי האיש איננו בשר.
אלוהים גוחן מעליו,
מרים את ראשו ומביט בו.
בעיני אלוהים האיש הוא ילד קטן, ילד קטן.
הוא קם בכבדות על ארבע ורוצה ללכת,
ואז הוא מרגיש שיש לו כנפיים, כנפיים לעוף, כנפיים לעוף.
אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,
רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו,
אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,
ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.
עדיין האיש מבולבל ואינו יודע,
שנעים יותר לרחף מאשר לזחול.
אלוהים מבקש ללטף את ראשי,
אבל הוא מתמהמה,
הוא אינו רוצה להבהיל את האיש
באותות של אהבה.
אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,
רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה".

מה לא אהבתם?
לא יודעת, אני חשבתי שזה אחלה סרט, ובאיזשהו אופן הוא כן מציע אלטרנטיבה לכל איש ואישה וחלומם האמריקאי השבור. בסופו של דבר המשפחה מגלה את הכוח שלהם לומר 'פאק יו' משעשע למדי למערכת, והם ביחד ואוהבים ותומכים. בעיניי, הם מסיימים את הסרט קצת יותר משוחררים.
אבל אולי זה לא הסרט שרצית כ"סרט אלטרנטיבה".

יאללה נו אורי תקרוץ כבר למישהו, אני במתח.

תגובה לאחותי מפוסט קודם:
יש שיר (ארקאדי דוכין) שאומר:
"יש בי אהבה והיא תנצח"

האהבה תנצח כאשר היא לא תהיה בי (נפרדות) אלא כאשר היא תהיה אני (אחדות).

היום …
היום לפני ארוחת צהריים עם אבא,
ניגש אלי מישהו, ושואל אותי האם אני לחגעלגחכ עלג כךף דככ עתץצ.
אני מוריד את האוזניות והוא שואל שוב האם אני מתעניין בשירה.
כשאני עונה בחיוב, האיש המוזר נותן לי שני דפים מקומטים ואומר שהוא מוכר אותם במחיר של יותר מפרוטה.
אני נותן לו מה שנותן ומתחיל לקרוא:
אדם נופל מגובה של עצמו
חולף ליד עיניו
מביט אל תוך ליבו ונעלב
ולפעמים אדם נופל
מגובה שהוא חשב שהוא
גובהו נחבט בסוליותיו
ובזנב

וגם:
בקו הגמר
תחכה לי אבא
ותמחא כפיים
בספקנות כמו אז.
כמה זמן לקח לך בני
לחתוך את השמיים
ולנחות כאן לידי.