הקתדרה מדהימה לדעתי

הובלות

דמיינתי אותך מהנהן בברכה וחיוך, אינסטנקטיבים,עם קידה עדינה,לכל עובר ברחוב..וחייכתי

בלב העיר היה עץ עתיק שניכר שהיה שם עוד לפני שנבנתה העיר. הכביש נאלץ לעשות עיקוף של יראה מסביבו. מי שעובר לידו יתקשה שלא לתהות "מה חושב העץ הזה שצפה בכל המתרחש מסביבו".
אנחנו עוד בדרך (המתעקלת בין עצים עתיקים) בניסיוננו למצוא את הכוונה ואת המקום אליו היא שייכת. הדרך ארוכה היא ורבה אבל… נעמי שמר מסמנת את השביל ב"זמר נודד":

הדרך ארוכה היא ורבה, רבה
הדרך ארוכה היא ורבת הדר
כולם הולכים בדרך עד סופה, סופה
כולם הולכים בדרך עד סופה המר

אבל אני, אבל אני, לבד לבד צועד
הללו הללויה הללו
ושר אני ושר אני, שירי זמר נודד
הללו הללויה הללו

אחד נשא פניו אל הזהב, הזהב
אחד נשא פניו אל הזהב הטוב
אחר מצא ילדונת שתאהב, תאהב
אחר מצא ילדונת שתאהב אותו

אבל אני…

איני רוצה לי בית עם שדה, שדה
איני רוצה לי בית עם שדה ירוק
כי כל שכרי קולכם אשר עונה, עונה
כי כל שכרי קולכם אשר עונה בשחוק

קולי ישיר, קולי ישיר, אבל אתם לו הד
הללו הללויה הללו
אבוי לשיר, אבוי לשיר, אם אין לו, אין לו הד
הללו הללויה הללו

אילן בצד הדרך אט ישחיר, ישחיר
אילן בצד הדרך אט ישחיר מאוד
כבו הפנסים בכל העיר, העיר
כבו הפנסים בכל העיר הזאת

אבל אני…

אח שלי, התבלבלת.
זו לא פורטוגל, זו דרך יפו וזה פה , לא שם.
נו, אז הצלחתם להחזיר את הכוונה למקום אליו היא שיכת?

על דרך יפו
מילים ולחן: אהוד בנאי

על דרך יפו לפנות בוקר דהרנו ארבעה פרשים
הבוס הצ'יף הטרובדור והדוכס במסע מחקר חשאי
קיבלנו מפה עתיקה ומצפן מסנדלר ארמני עיוור
וזקן יצאנו לרחובות להרכיב תרכובות להחיות
נפשות. מעיר לעיר חולפים כמו שמועה עם נהג
מתולתל וכנפיים בדרכנו לשחרר את השושנה להשיב את
הטעם למים לא ביקשנו כבוד לא ממון וגם לא
את שמנו בעיתון לצער העולם ביקשנו
תרופה לעצור את המגיפה.
הבוס חזר מצלילה עמוקה הצ'יף הדליק לו מקטרת
הדוכס היה חולה אהבה הטרובדור בא מארץ אחרת
כל אחד דיבר שפה זרה אך הייתה מטרה משותפת:
להחזיר את הכוונה למקום אליו היא שיכת.