Category Archives: שוטף פלוס

ימים ספורים (שהרי לא כל הימים ספורים הם?) בטרם ירח מלא של סיוון, על סף היום הארוך ביותר בשנה (מי סופר?) יצאתי אל האוקיינוס הגדול לחגוג את סיום הקורס ואת תחילתם של חיים חדשים. כאן אפשר היה לחפש מילים למצוקים, … Continue reading →

"אף אחד אינו חופשי עד שכולם חופשיים". גם אני נתקדשתי בהר סיני ולצידי עמד נרגש ומייחל מועמר קדאפי כשהייתי ביסודי קניתי לעצמי בדיזינגוף סנטר תמונת תלת-מימד. זו היתה אופנה שכזו שגרמה להמונים להתבונן בעיניים מצועפות בציורים פסיכדליים מונוטוניים ואז לפתע … Continue reading →

בסדנת תקשורת לא אלימה אני מנסח את הצרכים שלי שלא נענים (או "נפגשים") כאן בין ירושלים לים-המלח במקום ששואל את עצמו האם הוא מרכז אקולוגי או קהילה: – אני זקוק לקהילה משקפת, כלומר לפידבק מתמשך. – אני רוצה לשנות את … Continue reading →

שבת בבוקר. בית כנסת בהוד השרון. החזן טועה. כמה מן המתפללים מתקנים אותו. החזן טועה שוב. אחד המתפללים חוטף קריזה ומתחיל לצעוק: "אתה בור! שתית אלכוהול לפני שעלית לתורה! בושה!". בני משפחתו של החזן מתייצבים ומזמינים את המתפלל למכות בחוץ. אחד … Continue reading →

סליחה מהחברים שלי באמסטרדם על פוסט מיותר שכתבתי ושפגע בהם. סליחה על כתיבה שלילית, על גסות המחשבה שלי, על ההיחפזות ועל הבריחה לחיפוש הפגמים באחר במקום התבוננות פנימית. "אם אתם אוהבים אנשים, הם יגיבו כלפיכם בצורה אוהבת. אם אנשים נעלבים … Continue reading →