אחדים אוהבים שירה

אחדים-
זאת אומרת שלא כולם.
אפילו לא הרוב אלא המיעוט.
בלי להביא בחשבון את בתי הספר ששם מוכרחים
ואת המשוררים עצמם
אנשים אלה הם שניים לאלף.

אוהבים-
אך אפשר לאהוב גם מרק עוף עם אטריות.
אוהבים גם מחמאות וצבע תכלת.
אוהבים צעיף ישן.
אוהבים לעמוד על שלהם.
אוהבים ללטף כלב.

שירה-
אבל מה זאת בעצם שירה.
לא אחת ניתנה לכף
תשובה רעועה.
ואני אינני יודעת ואינני יודעת ונאחזת בזה
כבמעקה גואל.

תכף אשוב.

dear friends

we write you from the jungle from the peace community san jose de aprtado.
we will be back in the begining of december and you are invited to join us to a course about community building.

the course is made for:
- the wide circle of the peace research village middle east
who wish to come together again.
- for people who want to know more about the peace research village and about tamera
- for people who want to create community and wish to gain more tools.

we will meet at the 10th of december at 14:00 at Tent of Nations , Nahalin  (between jerusalem and eit lechem. – for those who don't know the way we will meet at 13:30 at gilo junction)
the meeting will take place until the 11.12 at 17:00

we will:
- share insight and experiences from the grace pilgrimage.
- learn how inner work and political awareness are interconnected
- make a group mandala as a contribution for the place which will host us
- learn about the forum as a way to create transparency in community.
- give space for questions about tamera as a model for a new culture.

we will be happy to see you with us

more details will be shared later for those who register

for registration call Liat – 054-7280972

please forward it to people who might be interested

uri and emma sham-ba ayalon

http://www.grace-pilgrimage.org

לכבוד משרד ההסברה והתפוצות,

בתור ישראלי המתגורר בחו"ל ונתקל בקשיים לייצג את מדינת ישראל בעולם, שמחתי לגלות בשדה-התעופה בן גוריון את החוברת היפה, הרהוטה והמקיפה "מסבירים ישראל". הופתעתי לקרוא בה דברים שלא ידעתי על מולדתי (כמו המצאת עגבניות השרי והדיסק-און-קי) והשכלתי לגבי הדרך להסביר (למשל לגבי חשיבות ההקשבה). כמו-כן, עלו בי שתי שאלות שאני מקווה שהתשובות להן מצויות בידיכם:

ציינתם בחוברת כי "ישראל היא מקום ראשון בעולם המערבי בשיעור הילודה". האם הכוונה שבישראל מספר הילדים הממוצע במשפחה הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי? אני תוהה האם לאור בעיית צפיפות האוכלוסין בעולם זוהי עובדה שיש להתגאות בה, או דווקא להצניע בבואנו לחשוף בתפוצות את צדדיה החיוביים של מדינת ישראל? שמעתי שבשנת הלימודים שהתחילה לפני כחודש 52% מהתלמידים הישראליים הם דתיים או חרדים. האם שיעור הילודה הגבוה אינו מעיד על מהפך דמוגרפי-דתי-תרבותי יותר מאשר על יציבות, ביטחון או איכות חיים?

עובדה נוספת שצדה את תשומת לבי: בכל 16 עמודי החוברת לא מצוין העם הפלסטיני והסכסוך המתנהל בינו לבין מדינת ישראל מאז הקמתה. עד כמה שידוע לי מדובר ביותר מ- 3 מיליון תושבים (גם אוכלוסייה זו היא בין הראשונות בעולם בשיעור הילודה) שעל-פי אמנת ז'נבה מדינת ישראל אחראית לשמירת זכויותיהם הבסיסיות – טיעון המופיע שוב ושוב בשיחותיי בתפוצות לגבי תדמיתה של ישראל. לצערי, לא מצאתי נתונים בחוברת שיסייעו לי להסביר או להצדיק את המשך ההחזקה בשטחים ואת השליטה בעם הפלסטיני תחת כיבוש ישראלי. אני סקרן האם התעלמותכם מהנושא מקורה בטעות עריכה או בכוונה תחילה. במקרה הראשון – אנא שלחו לי את הנתונים שנשמטו ועשויים לסייע לי לענות על השאלות הקשות שאני נשאל (ואף שואל את עצמי!) כישראלי. במקרה השני – האם אין אתם סבורים שהתעלמות שכזו עשויה לקומם את אלה שערכי הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם חשובים להם, ובכך לשרת בדיוק את ההאשמות כנגד המדינה והתרבות הישראלית להן מעוניין פרויקט "מסבירים ישראל" לתת מענה?

לתשובתכם הכנה והמועילה אודה.

בברכה,

אורי אילון.